"חוכמת ההמונים"

ג'יימס סורוביצקי בספרו "חוכמת ההמונים" טוען שלפעמים ההמון חכם מן היחיד. כלומר, חוכמה קולקטיבית מובילה לעיתים לקבלת החלטות טובות יותר מאשר החלטות המתקבלות בידי היחיד, מוכשר ככל שיהיה.
ביטוי לחוכמת ההמונים אפשר למצוא ברשתות החברתיות השונות המאפשרות לגולשים להגיב, לשתף וליצור תכנים שישמשו גולשים אחרים. הידע, בעצם, צומח מההמון, על ידי המשתתפים עצמם.

הסרטון הבא מציג את הנקודות החשובות בתיאוריה זו:



מה המשמעות של חוכמת ההמונים בחינוך? האם זה אומר שככל שהקבוצה גדולה יותר, מתקבלת חוכמה טובה יותר?

אני חושבת שהמושג "חוכמת ההמונים" מתייחס לשינוי שחל בתפיסת הידע - הידע לא מוגבל לבן אדם אחד. הוא מפוזר אצל מספר אנשים שתוך כדי אינטראקציה ביניהם, יוצרים ידע חדש. בהתאם לתיאורית "ריבוי האינטליגנציות" של גרדנר, אין אינטליגנציה אחת אלא יש מומחי ידע בתחומים שונים. לפיכך, הקבוצה צריכה להיות הטרוגנית ומגוונת מאחר וקבלת ההחלטות מתבססת על מצבור רב של רעיונות.
בהתאם לכך, מורים צריכים להבין שהם אינם בעלי הידע הבלעדיים בכיתה וכי התלמידים צריכים לקחת חלק בתהליך הלימודי. כמו כן, קיימת תחושה שהידע שהמורים מייצרים נשאר אצלם כי הם אינם משתפים עמיתים בצוות. התלמידים, מנגד, מבינים את חוכמת ההמונים. הם משתפים ויוצרים תכנים ברשתות החברתיות כמו הפייסבוק, או פונים למומחי ידע במשחקי הרשת השונים כדי להשיג משאבים המקדמים אותם במשחק.

אני מאמינה שהמטרה שלנו היא ליצור מודעות בקרב המורים בדבר שינוי בתפיסת הידע. הניסיון לשנות את התלמידים הוא בלתי אפשרי, אבל כן אפשר לשנות את דרכי ההוראה והלמידה כדי להתאימם למאה ה-21.

פעילות המדיה החברתית

כידוע, הווב 2 התפתח מתוך תפיסה אידיאולוגית שידע מפיצים ומשתפים. המשמעות היא שרוב הפעילויות מתקיימות בשטח המדיה החברתית. אתרים שונים באינטרנט כמו הפייסבוק, טוויטר ויו-טיוב מספקים פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים גם על ידי הגולשים עצמם. אבל האם פעם תהיתם מה היקף הפעילות במדיה החברתית? מהי, למשל, כמות הפוסטים המתפרסמים מדי יום? כמה אנשים מצטרפים כחברים חדשים לפייסבוק? כמה ציוצים נשלחים ברשת הטוויטר?
בקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" של ד"ר אלון הסגל, נחשפנו ל"מונה הרשת החברתית" המוצג לפניכם.



בשנת 2009, אדם בשם גארי הייס (Gary Hayes) בנה פלטפורמה המציגה את פעילותה של הרשת החברתית ברחבי העולם בזמן אמת. המידע מבוסס על דיווחים בצורת מספרים כמו מספר התמונות המועלות לרשת הפייסבוק. בנוסף, אפשר למצוא נתונים בתחום המשחקים ברשת כמו מספר ההודעות שנשלחות בין שחקנים ב second life או בתחום המכשירים הניידים כדוגמת מספר מכשירי האייפון הנמכרים בעולם. נכון להיום, הסטטיסטיקה מראה שמעל ל-2 מיליארד אנשים ברחבי העולם עושים שימוש ברשת האינטרנט לשליחת דואר אלקטרוני וכמיליארד אנשים צופים בסרטונים ביו-טיוב וכל זה קורה ביום אחד!

מה הנתונים האלה בעצם אומרים לנו? זה אומר שהנוכחות והפעילות של הגולשים נמצאת כיום באינטרנט במשמעות של "אם אתה לא שם אתה לא קיים". הנתונים מספרים גם מהו היישום הכי נפוץ כרגע באינטרנט בדומה לכמות מספר הצפיות שיש לסרטון ביו-טיוב (האם הנתונים יהיו זהים גם בשנה הבאה?). הם יכולים בנוסף ללמד אותנו על העדפות של אנשים. אני, לדוגמא, לא ידעתי שקניית מתנות וירטואליות ברשת האינטרנט היא כה פופולארית.

הנתונים האלה גם צריכים לחלחל לתוך מערכת החינוך. מערכת החינוך עדיין לא עברה תהליך של שינוי בתפיסת מושג הידע. לצערי, אנחנו עדיין מלמדים בצורה שהייתה נכונה לפני שנים ומתעלמים מהמהפכה הטכנולוגית שאפשרה לידע להיות נגיש לכולם. מורים צריכים לעבור הכשרה מקצועית (בדומה למה שאנחנו עברנו) ולשלב את יישומי הווב-2 בדרכי ההוראה. בדרך זו, השיעורים הופכים ליותר מסקרנים ומעשירי ידע וגם עוזרים לפיתוח מיומנויות. אם מדברים, לדוגמא, על היכולת לעבוד בצוות כאחת מיומנויות המאה ה-21, יישומים כמו גוגל דוקס וויקי יכולים לפתח יכולות אלה. מצד שני, אני טוענת שגם התלמידים צריכים לעבור איזשהו שינוי בתפיסתם את אתרי האינטרנט. תלמידים, לדוגמא, תופסים את היו-טיוב ככלי בידור בלבד והם אינם מודעים לכך שהוא יכול לשמש גם ככלי ללמידה.

בהתאם לכך, אני מצרפת קישור לאתר המציג 100 דרכים לשימוש המדיה החברתית בכיתה. באתר אפשר למצוא רעיונות איך לשלב את הווב-2 בהוראה כמו יצירת דף בפייסבוק לדמות מסיפור שהילדים למדו בכיתה או שימוש ברשת הסקייפ לקיום מפגשים עם סופרים אורחים שלא יכולים להגיע פיזית לבית הספר.

http://www.onlineuniversities.com/blog/2010/05/100-inspiring-ways-to-use-social-media-in-the-classroom/