ילדי המאה 21

בפוסט הקודם הזכרתי את מארק פרנסקי כמי שטבע את המונח "ילידים דיגיטליים" – אותם ילדים שנולדו לתוך עולם הטכנולוגיה. שיטוט בגוגל הביא אותי לציטוט הבא שלו משנת 2007: "אם בתי הספר לא יתאימו את דרכם אל המאה ה-21, לא יהיה להם צידוק קיומי".
פרנסקי, בדברי תוכחה המשולבים בחוש הומור, מדבר על מיומנויות המאה ה-21, על הצורך ללמד את דור העתיד את הכישורים הנדרשים לשוק העבודה כמו קבלת החלטות, תקשורת בין-אישית וחשיבה יצירתית. באותה הרצאה הוא מתייחס למהפכה הטכנולוגית שמכפילה את עצמה בקצב מסחרר ("feel the fear") ולשימוש בה כמסייעת לתהליכי הוראה ולמידה.
פרנסקי מאפיין את ילדי המאה ה-21 כילדים המוקפים בטכנולוגיה מרגע היוולדם וכשהם באים לבית הספר הם משועממים כי הם מנותקים מהסביבה הטבעית שלהם. כמו כן, הוא טוען, שילדים משתעממים בשיעורים כי המורים מרוכזים בתוכנית הלימודים ולא בעתיד וכי לא מלמדים אותם בדרך הנכונה.
למה, שואל פרנסקי, תלמיד צריך ללמוד באמצעות הרצאות כמו במאה הקודמת? המסר שאנו, המורים, מעבירים לתלמידים זה לזרוק את הטכנולוגיה לפני שהם נכנסים לבית הספר במקום לעשות בה שימוש. עלינו להבין שהטכנולוגיה היא חלק מהם ולנצל זאת לצורכי הוראה ולמידה.

כשצפיתי בסרטון הרגשתי שאותי פרנסקי לא צריך לשכנע - אני כבר שם, מודעת למאפיינים של"הילידים הדיגיטליים" ולומדת במגמת תקשוב המכשירה אותי לרתום את הטכנולוגיה לפדגוגיה.

למי שעדיין לא השתכנע בדבר השינוי שצריך לקרות במערכת החינוך, מוזמן לצפות בהרצאתו של מארק פרנסקי (אל תפספסו את הבדיחה בתחילת דבריו) .

היכולת לבקר

אחד הדברים שאני לומדת בקורסים השונים זה לדעת להסתכל בעין ביקורתית על דברים שהייתי מתייחסת אליהם כמובן מאליו. דוגמא לכך היא משחק.

בעבר, כל משחק באנגלית נחשב בעיני לטוב – העיקר לתת לתלמידים לעשות משהו שונה, לצאת קצת מהשגרה. בסמסטר הקודם, בקורס שנקרא "משחקים ממוחשבים", למדתי להבחין בין משחק לימודי המכוון להשגת המטרה הלימודית לבין משחק שאולי מבחינה ויזואלית יפה לעין –אך המטרה הלימודית אינה מושגת.

בסמסטר הנוכחי, בקורס שנקרא "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" נתבקשנו לפתח אינטראקציה בין התלמיד למחשב. עמיתתי ואני החלטנו לפתח אינטראקציה המבוססת על משחק בתחום תוכן האנגלית. תוך כדי העבודה הרגשתי שיש לי את הידע וההבנה בעיצוב משחק לימודי. הרגשתי כמו "מומחית" בתחום שכן ידעתי בדיוק למה להתייחס. האם המשחק מספק משוב טבעי? האם יש בו מספיק אתגרים? האם התלמיד יכול להזדהות עם הדמות או המשימה והאם המשחק בכלל מעורר מוטיבציה?

אין לי ספק שבזכות הידע שרכשתי והמודעות שלי לנושא, אני אשקול את בחירת המשחקים לתלמידים שלי בעתיד.

בהקשר הזה, אני רוצה להמליץ על האתר של מרק פרנסקי (Marc Prensky), סופר, איש חינוך ומפתח משחקים לימודיים. הוא טבע את המונח "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) בהתייחס לדור הילדים שנולדו לתוך עולם המחשבים והאינטרנט. באתר אפשר למצוא קישורים למאמרים שהוא כתב בנושא משחקים ממוחשבים - על היתרונות והחשיבות לשימוש במשחקים בכיתה כאמצעי לשינוי דרכי ההוראה והלמידה.

http://www.marcprensky.com/writing/