בקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" של ד"ר אלון הסגל עסקנו בניהול מידע בארגון. ארגון, בין היתר, צריך לפתח סביבת עבודה שיש בה כלים להעברת מידע המאפשרים להגיע לתוצאה האיכותית ביותר כדי שהלקוח יהיה מרוצה.
בסביבת לימודים מתוקשבת, אם כך, על המורים ליצור סביבת לימודים שאיכותה תימדד על פי שביעות הרצון של הלקוח - התלמיד. הדבר המעניין ששמתי לב הוא שההתייחסות לסביבת הלמידה המתוקשבת היא לא מנקודת מבט חינוכית אלא מנקודת מבט עסקית. בהקשר הזה, ד"ר הסגל הזכיר את פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית, שטען "שמרכז הרווח היחיד של עסק הוא הלקוח" כלומר, איכות המוצר תלויה בלקוח. אם נשליך את זה להוראה וללמידה, אז יוצא שהאפקטיביות בלמידה זה לא אם התלמיד יודע אלא אם התלמיד הבין את החומרים שהמורה תכננה עבורו כדי שיגיע לפתרון הנדרש. נובע מכך, שאיכות המוצר (תוצר הלמידה של התלמיד) תיקבע לגבי הלקוח של התלמיד (תלמידים אחרים יוכלו להיחשף לפתרון).
האם אנו עדים לתחילתו של שינוי בתפיסה של איך צריך לעצב סביבות עבודה מתוקשבות? לפי המודל העסקי, בסביבה לימודית מתוקשבת איכות המוצר, כלומר, הלמידה היא פיתוח של פתרון נדרש (הפנמת ידע) בעוד שבסביבות הקיימות התלמיד מפנים תוכן (מידע). האם זה אומר שהסביבות הקיימות כרגע ברשת הן בעצם לא רלוונטיות?
הסביבות הקיימות כיום כמו אופק וגלים הם אתרים שנבנו על רציונאל פדגוגי וניסיון עשיר התואמים את תוכניות הלימודים. כמו כן, הם ידידותיים למשתמש ותלמידים נהנים להיכנס אליהם. אבל האם מתבצעת כאן למידה? באתרים אלה כמעט ולא מצופה מהתלמיד להגיע לפתרון מסוים - לכל היותר יש מבדק בסוף היחידה. בסביבת הלימוד המתוקשבת החדשה - כל האמצעים והכלים הנמצאים בה - מכוונים למציאה ולפיתוח פתרון.
בסביבת לימודים מתוקשבת, אם כך, על המורים ליצור סביבת לימודים שאיכותה תימדד על פי שביעות הרצון של הלקוח - התלמיד. הדבר המעניין ששמתי לב הוא שההתייחסות לסביבת הלמידה המתוקשבת היא לא מנקודת מבט חינוכית אלא מנקודת מבט עסקית. בהקשר הזה, ד"ר הסגל הזכיר את פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית, שטען "שמרכז הרווח היחיד של עסק הוא הלקוח" כלומר, איכות המוצר תלויה בלקוח. אם נשליך את זה להוראה וללמידה, אז יוצא שהאפקטיביות בלמידה זה לא אם התלמיד יודע אלא אם התלמיד הבין את החומרים שהמורה תכננה עבורו כדי שיגיע לפתרון הנדרש. נובע מכך, שאיכות המוצר (תוצר הלמידה של התלמיד) תיקבע לגבי הלקוח של התלמיד (תלמידים אחרים יוכלו להיחשף לפתרון).
האם אנו עדים לתחילתו של שינוי בתפיסה של איך צריך לעצב סביבות עבודה מתוקשבות? לפי המודל העסקי, בסביבה לימודית מתוקשבת איכות המוצר, כלומר, הלמידה היא פיתוח של פתרון נדרש (הפנמת ידע) בעוד שבסביבות הקיימות התלמיד מפנים תוכן (מידע). האם זה אומר שהסביבות הקיימות כרגע ברשת הן בעצם לא רלוונטיות?
הסביבות הקיימות כיום כמו אופק וגלים הם אתרים שנבנו על רציונאל פדגוגי וניסיון עשיר התואמים את תוכניות הלימודים. כמו כן, הם ידידותיים למשתמש ותלמידים נהנים להיכנס אליהם. אבל האם מתבצעת כאן למידה? באתרים אלה כמעט ולא מצופה מהתלמיד להגיע לפתרון מסוים - לכל היותר יש מבדק בסוף היחידה. בסביבת הלימוד המתוקשבת החדשה - כל האמצעים והכלים הנמצאים בה - מכוונים למציאה ולפיתוח פתרון.
אני חושבת שישנו כאן שינוי בתפיסה שצריך להתרגל אליו. השינוי הזה יכול להביא לאיכות בדרכי ההוראה והלמידה מאחר ונדרש מהמורה תכנון, ארגון ומחשבה. בדרך זו, איכותה של הסביבה מעידה לא רק על איכות הסביבה אלא גם על איכות המורה.
