על רפורמות במערכת החינוך

בשיעור מדעי החינוך במאה ה-21, למדנו על רפורמות שונות שנעשו במהלך השנים במערכת החינוך. בשנת 1997, לדוגמא, נחקקה בכנסת רפורמת "יום לימודים ארוך" המיושמת כיום רק ב-600 בתי ספר.
המסקנה הכללית היא שרפורמות במערכת החינוך נכשלות בגלל סיבות רבות: המערכת אינה מפיקה לקחים, שרי האוצר והחינוך רוצים לראות תוצאות לטווח קצר, חסרה מסגרת תיאורטית, דגש על הכמות ולא איכות והכשרת מורים חדשים למערכת קיימת.
אני תוהה אם זו המציאות, מה הסיכוי שרפורמת תקשוב בחינוך תיושם בבתי הספר? משרד החינוך אמנם מנסה לקדם תוכנית תקשוב לאומית שצפויה לשנות את שיטות הלמידה וההוראה בבית ספר ולהתאים אותן לעולם המידע העכשווי, אך התחושה היא שדברים לא "זזים" ומרבית הטכנולוגיה סגורה בחדר המחשבים.
בהקשר הזה נזכרתי במאמרו של פרופסור דוד חן שפורסם בעיתון הארץ בשנת 2009 על החמצת המהפכה הטכנולוגית בבית הספר. פרופסור דוד חן כותב שהאוריינות הדיגיטאלית צומחת בנפרד מתרבות בית הספר. כתוצאה מכך "מרבית התלמידים ימשיכו לחיות בתרבות מפוצלת - בבית ובחברה ילמדו ויתפתחו בתוך התרבות הדיגיטאלית על מורכבותה, עושרה וניגודיה; ובית הספר יהפוך יותר ויותר ללא רלוונטי".

אני חושבת שאם יהיה שינוי, הוא לא יבוא מלמעלה למטה אלא יצמח מלמטה, מהשטח, ממורים בעלי מוטיבציה שעברו הכשרה אקדמית, המכירים במהפכה שהחברה עברה ובצורך לצייד את תלמידי ישראל בכישורים ובמיומנויות הדרושים במאה ה-21. אני סבורה, שרפורמה בתקשוב לא תתבסס על מניעים פוליטיים אלא על מניעים אידיאולוגים. הרפורמה תיושם על ידי מורים המאמינים באיכותה של ההוראה המתוקשבת ויפעלו כסוכני שינוי בבתי הספר השונים במטרה לשכנע את "קהל הלקוחות" ביעילותה ובצדקתה של ההוראה המתוקשבת.

חומרי למידה פתוחים

חומרי למידה פתוחים הם "חומרי למידה והוראה הזמינים באינטרנט באופן חופשי לכל אחד שמעוניין להשתמש בהם בין אם זה מרצה, סטודנט או לומד עצמאי. חומרי הלמידה הפתוחים כוללים קורסים, מודולים של למידה, תוכניות לימודים, הרצאות, משימות לבית, בחנים, פעילות מעבדתית, משחקים, סימולציות וכל חומר או כלי אחר המאפשר גישה לידע". (ויקיפדיה, 2010). היוזמה הזו של העלאת חומרים בעלי תוכן אקדמי החלה לראשונה באוניברסיטת מסצ'וסטס שבארצות הברית (MIT) במימונה של קרן פילנתרופית בשם William and Flora Hewlett Foundation. אנשי הקרן טענו שידע הינו "סחורה ציבורית וכי האינטרנט מספק הזדמנויות יוצאות דופן לכולם כדי לחלוק, להשתמש ולאחזר מידע" (מתוך דו"ח הקרן, 2007). היוזמה של MIT נתנה השראה למכללות אחרות בארה"ב ובחו"ל להצטרף לתנועה ולתרום את חומרי הלמידה שלהם. יש לציין שהאוניברסיטאות והמוסדות השונים אומנם מאפשרים גישה שווה לכולם להגיע לחומרי הלמידה האקדמיים שהם פיתחו, אבל הם אינם מעניקים ללומדים תארים.

הסוגיה הזו של פתיחת חומרים ברשת היא עניין מרתק שמעורר מספר שאלות. ראשית, מה מניע מוסדות יוקרתיים כמו MIT ו Yale להפיץ את התכנים לעיני כל ובחינם במיוחד כשאנו חיים בחברה שידע הוא כוח? האם השיקול נובע כולו ממניעים אידיאולוגים או שמא ממניעים כלכליים? האם חשיפת התכנים היא נתינה או אסטרטגיה שיווקית מבריקה שנועדה להעלות את המוניטין של האוניברסיטה וליצור יתרון תחרותי כדי למשוך כמה שיותר סטודנטים? שנית, האם הנגישות למידע מאפשרת ליחיד לרכוש את הידע? האם רישום לקורס פיסיקה או מתמטיקה, לדוגמא, מבטיח הצלחה במשימה? לדעתי, הלומד העצמאי צריך להיות בעל ידע בסיסי הקשור לתחום הקורס אחרת הוא עלול לא להבין את מטרות ותכני הקורס. בהיעדר הדרכה מקצועית מכוונת, הלומד צריך להיות בעל משמעת חזקה וכוח רצון רב כדי לצלוח קורסים אלה במיוחד לאור העובדה שהוא לא מקבל הכרה רשמית ללימודיו. כמו כן, אינטראקציה בין המרצים ללומדים אינה קיימת, כלומר, אם נתקלים בשאלה או רוצים לקבל הבהרות – אין למי לפנות.

בסופו של דבר, אני סבורה, שהמטרה של פתיחת חומרי למידה ברשת היא ליצור שיווין ביכולת ההגעה לידע ולתכנים באיכות גבוהה. מצד אחד, האוניברסיטאות וסגל המרצים נהנים מפרסום עולמי, אך מצד שני האוניברסיטאות משקיעות סכומים גדולים בפיתוחם של הקורסים ובהצגת התכנים שאנשי הסגל עמלו ופיתחו במגוון דרכים ללומד. בסופו של דבר, הלומד אולי לא יקבל תעודה מהאוניברסיטה אבל הוא יוכל להגיע ולרכוש את הידע הפתוח בפניו.

להיות לומד עצמאי

לא פעם אני שומעת במהלך הלימודים את המשפט הבא: "יש להעביר את האחריות ללומד". הכוונה היא שאם בעבר מקור הידע הבלעדי היה המורה הרי שהיום בעידן הידע, המידע נמצא בכל מקום ובכל זמן נתון ולכן התשובות לשאלות שלנו יכולות להתקבל בלחיצת כפתור אחת.

השאלה שאנו צריכים לשאול היא "מהי ההשלכה של זה על ההוראה?"

בתור מורים יש לנו את הנטייה לענות כמעט באופן אוטומטי לשאלות התלמידים בזמן עבודתם ובכך אנו מרגישים שעזרנו להם. אני מציעה לא ליפול למלכודת הזאת. להשתדל לא לענות על השאלה אלא לנסות לכוון אותם לעבר התשובה. לדוגמא, כשתלמידים שואלים אותי לפשר מילה מסוימת באנגלית אני עונה "תבדוק במילון" או כשהם לא מבינים למי הכוונה במשפט, אני מפנה אותם לשאלה הקודמת.
בכלל, ההרגשה שלי היא שהם כל הזמן תלויים בי. בעיניי זה בכלל מוזר שהם רואים בי כמקור הידע הבלעדי.
ואולי אנחנו המורים אשמים במצב? הרי אם נמשיך לענות להם באופן אוטומטי, לא נאפשר להם לחקור ולגלות את התשובה בעצמם. הם ימשיכו להיות תלויים בנו. לכן, עלינו להקנות להם הרגלי למידה אחרים - להקנות להם כלים כדי שיהפכו ללומדים עצמאיים.

העתיד כבר כאן !

בפוסט הקודם כתבתי על הגל השלישי הרואה חשיבות רבה לעיבוד ידע חדש על ידי התלמיד. כמו כן ציינתי שאני מרגישה שאני נמצאת במקום הנכון מבחינת העתיד הצפוי במערכת החינוך. השבוע התחלתי סמסטר חדש וקיבלתי חיזוק נוסף להחלטה שלי ללמוד תקשוב. אחת המרצות, ד"ר רחל מינץ, דיברה על המיומנויות המאה ה-21 המאופיינת בקצב שינויים מהיר כל כך, שבתי ספר ומורים נאלצים לתת מענה לאתגרים ולצרכים של המאה החדשה.
היא הסבירה שהמחשבים שנכנסו חזק עם התקשורת, הביאו ליצירת אינטראקציות חדשות ללמידה. מהיחיד מצפים שירכוש מיומנויות חדשות כמו יכולת לתקשורת אישית, יכולת להסתגל לשינויים, יכולת לעבוד בצוות, יכולת לפתור בעיות, להיות יצירתי, יוזם, יוצר, בעל ראיה ביקורתית, להתעדכן וללמוד כל הזמן. לכן, מערכת החינוך צריכה לעבור מלמידה מסורתית המוגבלת למקום אחד ללמידה גלובלית המתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים. על מערכת החינוך להכין את התלמידים לדרישות של שוק העבודה העתידי הדורש שיתוף פעולה וצוותים שעובדים יחד.

דבריה של ד"ר רחל מינץ הביאו אותי לעיין שוב באחד מהמאמרים שקראתי בקורס "סוגיות במדיניות החינוך". "בהקשר החברתי של האלף החדש יהיה טבע האדם רב-גוני. האדם יהיה טכנולוגי, כלכלי, חברתי, פוליטי, תרבותי ואדם לומד בכפר גלובלי של מידע, של טכנולוגיה עתירת ידע ושל ריבוי תרבויות. היחידים והחברה כאחד זקוקים להתפתחויות מרובות בהיבט הטכנולוגי, הכלכלי, החברתי, המדיני, התרבותי והלימודי. כדי לקיים את ההתפתחויות המרובות והמתמשכות של היחידים ושל החברה במאה החדשה המשתנה, יש צורך בלמידה לאורך כל החיים ובחברה לומדת". (צ'אנג ,מתוך חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי).
להלן קישור למאמר:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/22AF7009-A1C5-40A9-9696-4EF669E9BB4A/605/%D7%A4%D7%A8%D7%A71.pdf