העתיד כבר כאן !

בפוסט הקודם כתבתי על הגל השלישי הרואה חשיבות רבה לעיבוד ידע חדש על ידי התלמיד. כמו כן ציינתי שאני מרגישה שאני נמצאת במקום הנכון מבחינת העתיד הצפוי במערכת החינוך. השבוע התחלתי סמסטר חדש וקיבלתי חיזוק נוסף להחלטה שלי ללמוד תקשוב. אחת המרצות, ד"ר רחל מינץ, דיברה על המיומנויות המאה ה-21 המאופיינת בקצב שינויים מהיר כל כך, שבתי ספר ומורים נאלצים לתת מענה לאתגרים ולצרכים של המאה החדשה.
היא הסבירה שהמחשבים שנכנסו חזק עם התקשורת, הביאו ליצירת אינטראקציות חדשות ללמידה. מהיחיד מצפים שירכוש מיומנויות חדשות כמו יכולת לתקשורת אישית, יכולת להסתגל לשינויים, יכולת לעבוד בצוות, יכולת לפתור בעיות, להיות יצירתי, יוזם, יוצר, בעל ראיה ביקורתית, להתעדכן וללמוד כל הזמן. לכן, מערכת החינוך צריכה לעבור מלמידה מסורתית המוגבלת למקום אחד ללמידה גלובלית המתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים. על מערכת החינוך להכין את התלמידים לדרישות של שוק העבודה העתידי הדורש שיתוף פעולה וצוותים שעובדים יחד.

דבריה של ד"ר רחל מינץ הביאו אותי לעיין שוב באחד מהמאמרים שקראתי בקורס "סוגיות במדיניות החינוך". "בהקשר החברתי של האלף החדש יהיה טבע האדם רב-גוני. האדם יהיה טכנולוגי, כלכלי, חברתי, פוליטי, תרבותי ואדם לומד בכפר גלובלי של מידע, של טכנולוגיה עתירת ידע ושל ריבוי תרבויות. היחידים והחברה כאחד זקוקים להתפתחויות מרובות בהיבט הטכנולוגי, הכלכלי, החברתי, המדיני, התרבותי והלימודי. כדי לקיים את ההתפתחויות המרובות והמתמשכות של היחידים ושל החברה במאה החדשה המשתנה, יש צורך בלמידה לאורך כל החיים ובחברה לומדת". (צ'אנג ,מתוך חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי).
להלן קישור למאמר:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/22AF7009-A1C5-40A9-9696-4EF669E9BB4A/605/%D7%A4%D7%A8%D7%A71.pdf

העתיד כבר כאן?

אחד הקורסים המעניינים שלמדנו השנה הוא הקורס "סוגיות במדיניות החינוך". הקורס התמקד בלימוד והבנה של שלושה גלים של רפורמות במערכות חינוך בעולם תוך מיקוד התבוננות במערכות החינוך של ארצות הברית, אנגליה וישראל. לימוד הרפורמות אפשר הבנה מעמיקה בזרמים הרעיוניים המלווים את מערכות החינוך מזה כמאה שנה. הגל הראשון התאפיין במדיניות "הילד במרכז" (תוכניות לימודים המותאמות לצרכי התלמידים), הגל השני "המורה במרכז" , השולט כרגע, מתאפיין בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה והגל השלישי שנמצא עדיין בתהליך התהוות הוא מעין גשר מעשי ורעיוני בין שתי הרפורמות שקדמו לו.
בגל השלישי יש חשיבות עצומה לעבד ידע חדש על ידי התלמיד. תפקיד המורה זה לא לספק ידע אלא לכוון למקורות הידע. הלמידה היא למידת עמיתים, קהילת לומדים שחבריה משתפים אחד את השני בידע שהם רכשו על נושא מסוים.

הרעיונות של הגל השלישי המתגבש תואמים את רוח הדברים שאנו לומדים במגמת התקשוב: למידה באמצעות טכנולוגיות ידע המאפשרות תהליכי למידה - הוראה בכל זמן ובכל מקום. כמו כן, אנו נחשפים למגוון טכנולוגיות ידע בחינוך ועומדים על מאפייניהן הייחודיים, מתנסים במגוון טכנולוגיות הוראה מתוקשבות ומעריכים את תרומתם לניהול התהליך ההוראתי. הן מעודדות התפתחות של מיומנויות למידה, למידה שיתופית ופיתוח קשרים אישיים בין הלומדים. בעזרת הכלים העומדים לרשות הלומד, הלמידה הופכת להיות עצמאית ואינטראקטיבית.

הגל השלישי, כאמור, הוא עדיין בגדר אוסף תובנות המחלחל למערכת החינוך. ביום שזה יקרה, אני – עם הידע והניסיון שאצבור בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות - אהיה מוכנה.

איך מעריכים מקורות מידע אקדמיים?

בשיעור האחרון למדנו איך לחפש מאמרים אקדמיים באינטרנט ועל מה צריך להסתכל. בדרך כלל, אנו מחפשים מקורות מידע באינטרנט על ידי הקלדת מילות מפתח בגוגל. תוצאות החיפוש שאנו מקבלים הן עצומות ולא מבוקרות. יכולים להופיע אתרים שהם לא רלוונטים לנושא כמו אתרים ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים. אבל אם נוסיף את המילים site: ac / edu, תוצאות החיפוש יתמקדו רק במאמרים אקדמיים, לדוגמא:

games and motivation site: ac / edu.
בכל התהליך הזה של חיפוש מקורות מידע באינטרנט צריך להפעיל שיקול דעת. ציון תאריך המאמר, למשל, מאוד חשוב כי ידע שהיה רלוונטי לפני שנתיים יכול לא להיות רלוונטי להיום. כמו כן יש לקרוא את התקציר (abstract) של המאמר כדי לראות אם הוא עוסק בתחום שאנו מחפשים. במידה וכן, אנו נמשיך בקריאת המאמר. במידה ולא, אנו נחזור אחורה ונבחר להיכנס לקישור אחר.

איך מעריכים מקור ידע באינטרנט?
לפי האתר http://www.umuc.edu/library/guides/web.shtml#Evaluate אלה הקריטריונים שבעזרתם אפשר להעריך את אמינותם של מקורות הידע:
1. בעלות – יודעים מי עומד מאחור האתר.
2. מידת הדיוק – עד כמה הממצאים מבוססים על מקורות מהימנים.
3. אובייקטיביות – האתר לא משוחד, נטול פרסומות או שהפרסומות נפרדות מהתוכן.
4. עד כמה האתר עדכני.
5. באיזו מידה זה פריט של התחלה-אמצע-סוף ולא נמצא "תחת בנייה".

למידה שיתופית - האמנם?

לפני שבועיים, התייחסתי ללמידה השיתופית וכמה היא חשובה ותורמת להבנה טובה יותר של החומר. אולם, אני עדיין מרגישה שהדבר לא חלחל לתלמידים עצמם. הנה כמה דוגמאות לאירועים שנתקלתי בהם במהלך השבוע:
1. תלמידים יושבים בזוגות ובקבוצות של עד 4 איש ומחלקים ביניהם את העבודה. כל תלמיד אחראי לענות על מספר מסוים של שאלות ולבסוף כל אחד מעתיק את התשובות מהשני.
2. תלמיד ביקש לעבור לשבת ליד חבר. אחרי כמה דקות אני רואה שכל אחד עובד לבד.

הדוגמאות שהבאתי כאן מחזקות את התחושה שלי שהתלמידים לא רק שלא הפנימו את העיקרון של הלמידה השיתופית, הם גם מפרשים אותה באופן שגוי. הם אומנם יושבים פיזית אחד ליד השני, אך לא מתקיים ביניהם שום שיח או דיאולוג, לא דנים בשאלה מסוימת, לא מחליפים רעיונות - העיקר לסיים את המשימה.

המציאות היא שהתלמידים פשוט לא יודעים איך לעבוד יחד. התפקיד שלנו זה להנחות אותם כיצד יש לעבוד ולדבר על היתרונות של עבודת צוות. לצערי, עדיין יש תחושה ש"מה ששלי - שלי ומה ששלו - שלו".
מצד שני אי אפשר לבוא אליהם בטענות כל עוד אנו בוחנים ידע באמצעות מבחנים. אין ספק שכדי שהתהליך ייטמע כמו שצריך, כלי ההערכה צריכים גם הם להשתנות.

דלישס

אחד הדברים שאני נהנית בלימודים זה החשיפה לכל מיני יישומים חינמיים באינטרנט שמקלים על דרך ארגון המידע הן לצרכים אישיים והן לצרכי עבודה. כזה הוא היישום דלישס.

דלישס הוא אתר אינטרנט שמאפשר לשמור רשימת קישורים מועדפים, והיתרון שלו זה שניתן להיכנס לרשימת המועדפים מכל מחשב ובכל זמן (מעין "מועדפים און ליין").
כמו כן, ניתן לארגן את המידע לפי תגיות ונושאים . כניסה לתגית "משחקים באנגלית" , לדוגמא, תיתן לי את כל הקישורים לאתרים שהוספתי בנושא זה. בעבר, נהגתי לשמור את הקישורים על הדיסק און קי או לפתוח אותם בעזרת הדואר האישי, אך מאז שגיליתי את הדלישס הדברים נעשו פשוטים יותר ובזמן קצר יותר.
יתרון נוסף שיש לדלישס זה האפשרות לשתף אחרים ברשימת המעודפים. עמיתי לצוות האנגלית, לדוגמא, יכולים להיעזר ברשימת הקישורים שלי ובהמשך להוסיף משלהם וכך לבנות מאגר של אתרים באינטרנט העוסקים בלימוד השפה האנגלית.

מומלץ...

להסבר נוסף - צפו בסרטון

חשיבות השיתופיות

אחד העקרונות של ווב 2 הינו עיקרון השיתופיות. מה זה אומר?

זה אומר שהמידע הוא לא בלעדי אלא שותפים לו אנשים אחרים, לכן את המידע משקפים ומפזרים כדי שנדע ונבין יותר.

איך זה משפיע על תהליכי ההוראה? היות והתכנים גלויים - לומדים מאחרים, אחד מהשני.

בהתחלה, קצת היה לי קשה להתרגל לסוג זה של למידה. המחשבה שכל אחד יכול להיכנס ולקרוא את מה שכתבתי די הלחיצה אותי. אך ככל שהזמן עבר, גיליתי שהלמידה השיתופית עוזרת לי. אני מרגישה שאני מבינה יותר דרך התגובות של עמיתי בפורום, מקריאת דוגמאות למטלות מסוימות וצפיה בבלוגים.

השינוי הזה שחל בי בתור סטודנטית, השפיע עלי גם בתור מורה. כיום, אני נותנת לתלמידים שלי לעבוד בזוגות ובקבוצות יותר משנתתי בעבר כי אני באמת מאמינה שהאינטראקציה ביניהם תוביל ללמידה משמעותית. השינוי בצורת החשיבה של איך לומדים טוב יותר צריך גם לחלחל לתלמידים. לא פעם אני שומעת אותם אומרים במהלך עבודה בכיתה משפטים כמו "המורה הוא מנסה להעתיק ממני" או "הוא מציץ לי במחברת". אני מנסה להסביר להם שזו דרכו של אותו תלמיד לבקש עזרה כי כנראה הוא לא הבין את המשימה ואותו אחד שנתקל בבעיה צריך בפעם הבאה פשוט לבקש עזרה מחבריו לקבוצה.

להלן סרטון שמסביר את עיקרון השיתופיות ותרומתו ללמידה:

יש לי ברקו

חזרתי לעבודה מחופשת הפסח וגיליתי שבשעה טובה ומוצלחת התקינו לי ברקו (מקרן המחובר למחשב) בחדר אנגלית. מיד התחלתי לחשוב איך אני מגייסת את הכלי הזה לצורכי למידה. באותו הזמן, לימדתי בכיתות ה על השעון ופתאום הבנתי : למה אני צריכה להסביר איך אומרים את השעה באנגלית בליווי שרטוטים (לא מוצלחים) על הלוח, אם אני יכולה פשוט להראות?
יום לפני חיפשתי סרטון מתאים ביו-טיוב ולמחרת הראתי אותו בכיתה. זו היתה חווית למידה מעניינת ומהנה עבורי ועבור התלמידים. מבחינתי, שמחתי שאני מיישמת את מה שלימדו אותנו בסימסטר הראשון - איך הטכנולוגיה נרתמת לעזרת הפדגוגיה ולא להיפך, ומבחינת התלמידים - הם שמחו שהסביבה הלימודית תאמה את הסביבה שהם רגילים אליה בבית והיו מרותקים ונהנו מאוד.

למי שמעוניין אני מוסיפה קישור לסרטון:
http://www.youtube.com/watch?v=3icBxO6Wjz0&feature=related


עכשיו אני מנסה לחפש סרטון שיסביר את החוקים של זמן עבר לכיתות ו'...