איך מעריכים מקורות מידע אקדמיים?

בשיעור האחרון למדנו איך לחפש מאמרים אקדמיים באינטרנט ועל מה צריך להסתכל. בדרך כלל, אנו מחפשים מקורות מידע באינטרנט על ידי הקלדת מילות מפתח בגוגל. תוצאות החיפוש שאנו מקבלים הן עצומות ולא מבוקרות. יכולים להופיע אתרים שהם לא רלוונטים לנושא כמו אתרים ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים. אבל אם נוסיף את המילים site: ac / edu, תוצאות החיפוש יתמקדו רק במאמרים אקדמיים, לדוגמא:

games and motivation site: ac / edu.
בכל התהליך הזה של חיפוש מקורות מידע באינטרנט צריך להפעיל שיקול דעת. ציון תאריך המאמר, למשל, מאוד חשוב כי ידע שהיה רלוונטי לפני שנתיים יכול לא להיות רלוונטי להיום. כמו כן יש לקרוא את התקציר (abstract) של המאמר כדי לראות אם הוא עוסק בתחום שאנו מחפשים. במידה וכן, אנו נמשיך בקריאת המאמר. במידה ולא, אנו נחזור אחורה ונבחר להיכנס לקישור אחר.

איך מעריכים מקור ידע באינטרנט?
לפי האתר http://www.umuc.edu/library/guides/web.shtml#Evaluate אלה הקריטריונים שבעזרתם אפשר להעריך את אמינותם של מקורות הידע:
1. בעלות – יודעים מי עומד מאחור האתר.
2. מידת הדיוק – עד כמה הממצאים מבוססים על מקורות מהימנים.
3. אובייקטיביות – האתר לא משוחד, נטול פרסומות או שהפרסומות נפרדות מהתוכן.
4. עד כמה האתר עדכני.
5. באיזו מידה זה פריט של התחלה-אמצע-סוף ולא נמצא "תחת בנייה".

למידה שיתופית - האמנם?

לפני שבועיים, התייחסתי ללמידה השיתופית וכמה היא חשובה ותורמת להבנה טובה יותר של החומר. אולם, אני עדיין מרגישה שהדבר לא חלחל לתלמידים עצמם. הנה כמה דוגמאות לאירועים שנתקלתי בהם במהלך השבוע:
1. תלמידים יושבים בזוגות ובקבוצות של עד 4 איש ומחלקים ביניהם את העבודה. כל תלמיד אחראי לענות על מספר מסוים של שאלות ולבסוף כל אחד מעתיק את התשובות מהשני.
2. תלמיד ביקש לעבור לשבת ליד חבר. אחרי כמה דקות אני רואה שכל אחד עובד לבד.

הדוגמאות שהבאתי כאן מחזקות את התחושה שלי שהתלמידים לא רק שלא הפנימו את העיקרון של הלמידה השיתופית, הם גם מפרשים אותה באופן שגוי. הם אומנם יושבים פיזית אחד ליד השני, אך לא מתקיים ביניהם שום שיח או דיאולוג, לא דנים בשאלה מסוימת, לא מחליפים רעיונות - העיקר לסיים את המשימה.

המציאות היא שהתלמידים פשוט לא יודעים איך לעבוד יחד. התפקיד שלנו זה להנחות אותם כיצד יש לעבוד ולדבר על היתרונות של עבודת צוות. לצערי, עדיין יש תחושה ש"מה ששלי - שלי ומה ששלו - שלו".
מצד שני אי אפשר לבוא אליהם בטענות כל עוד אנו בוחנים ידע באמצעות מבחנים. אין ספק שכדי שהתהליך ייטמע כמו שצריך, כלי ההערכה צריכים גם הם להשתנות.