לפני שבועיים, התייחסתי ללמידה השיתופית וכמה היא חשובה ותורמת להבנה טובה יותר של החומר. אולם, אני עדיין מרגישה שהדבר לא חלחל לתלמידים עצמם. הנה כמה דוגמאות לאירועים שנתקלתי בהם במהלך השבוע:
1. תלמידים יושבים בזוגות ובקבוצות של עד 4 איש ומחלקים ביניהם את העבודה. כל תלמיד אחראי לענות על מספר מסוים של שאלות ולבסוף כל אחד מעתיק את התשובות מהשני.
2. תלמיד ביקש לעבור לשבת ליד חבר. אחרי כמה דקות אני רואה שכל אחד עובד לבד.
1. תלמידים יושבים בזוגות ובקבוצות של עד 4 איש ומחלקים ביניהם את העבודה. כל תלמיד אחראי לענות על מספר מסוים של שאלות ולבסוף כל אחד מעתיק את התשובות מהשני.
2. תלמיד ביקש לעבור לשבת ליד חבר. אחרי כמה דקות אני רואה שכל אחד עובד לבד.
הדוגמאות שהבאתי כאן מחזקות את התחושה שלי שהתלמידים לא רק שלא הפנימו את העיקרון של הלמידה השיתופית, הם גם מפרשים אותה באופן שגוי. הם אומנם יושבים פיזית אחד ליד השני, אך לא מתקיים ביניהם שום שיח או דיאולוג, לא דנים בשאלה מסוימת, לא מחליפים רעיונות - העיקר לסיים את המשימה.
המציאות היא שהתלמידים פשוט לא יודעים איך לעבוד יחד. התפקיד שלנו זה להנחות אותם כיצד יש לעבוד ולדבר על היתרונות של עבודת צוות. לצערי, עדיין יש תחושה ש"מה ששלי - שלי ומה ששלו - שלו".
מצד שני אי אפשר לבוא אליהם בטענות כל עוד אנו בוחנים ידע באמצעות מבחנים. אין ספק שכדי שהתהליך ייטמע כמו שצריך, כלי ההערכה צריכים גם הם להשתנות.
מצד שני אי אפשר לבוא אליהם בטענות כל עוד אנו בוחנים ידע באמצעות מבחנים. אין ספק שכדי שהתהליך ייטמע כמו שצריך, כלי ההערכה צריכים גם הם להשתנות.
תגובה 1:
מיכל,
אכן, לא פשוט להפנים את הרעיון של למידה שיתופית. אני חושבת שגם אנו המורים (לפחות חלק מאיתנו...) עדיין לא מבינים את היתרונות הרבים הקיימים בלמידה השיתופית על כל גווניה. מצד אחד אנו מנחים את התלמידים, מצד שני גם עלינו מופעלים לחצים של עמידה בזמנים, יעדים, סטנדרטים- לכן לעיתים נוצר ניגוד אינטרסים.
כדי להטמיע את התהליך יש צורך בשינויים רבים, הראשון שבהם הוא שינוי מחשבתי, תפיסתי...
דורית
הוסף רשומת תגובה