בשיעור האחרון בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה – היבטים בינלאומיים", דנו בסוגיית הרב-תרבותיות (היכולת שלנו לבטא סובלנות כלפי שונות תרבותית) וכן בקשיים שנוצרים בלמידה רב תרבותית. תכני הלמידה, לדוגמא, לרוב מוטים תרבותית במובן הזה שנעשים שימושים בדוגמאות תלויות תרבות ולפעמים מתעלמים מרגישויות תרבותיות אחרות. מצד שני, אם נהייה זהירים מדי בכדי לא לפגוע במישהו, עלול להיווצר קושי בלהעביר את הדברים בצורה נקייה, כלומר, הצורך הזה לשמור על הסובלנות והרגישות הרב תרבותיות יכולה לפגוע בכלים היעילים של ההוראה. הקושי בלמידה רב-תרבותית יכול גם לבוא לידי ביטוי בהתנהגות כמו תרבות השיח, נימוסים והליכות, בקשת עזרה וכדומה. היום בעידן הגלובליזציה ופתיחת קורסים מקוונים לציבור הסטודנטים שלומדים במדינה אחרת צריך לקחת בחשבון את הצד הטכנולוגי ולהבין שגם הטכנולוגיות הן מוטות תרבותית וכי לא כל טכנולוגיה מתאימה לכל תרבות.
סוגיית הרב-תרבותיות גרמה לי להרהר על מערכת החינוך שלנו. האם מדינת ישראל שנחשבת לאחת החברות המגוונות ביותר בעולם מטפלת בכל נושא השונות? האם בכיתות נערכים שיעורים המוקדשים לנושא השונות? האם למידה תרבותית זה לעשות פעם בשנה יום "מאכלי עמים" או שזה משהו שצריך להכניס לתוכנית הלימודים?
באנגליה, לדוגמא, מלמדים על תרבויות שונות כחלק מתוכנית הלימודים. זאת אומרת שצוות המורים מלמד על השנה האזרחית הסינית ועל חג החנוכה לא מפני שלומדים בכיתה תלמידים סיניים ותלמידים יהודיים אלא מפני שסוגיית הרב-תרבותיות הינה חלק מתוכנית הלימודים. בדרך זו, התלמידים לומדים לכבד אחד את השני, להכיר את הזהויות האחרות, להיות רגישים לשונים מהם ולגלות פתיחות והבנה.
האם קיימת תוכנית לימודים כזאת בישראל? אני מאמינה שהמורים מקדישים מספר שיעורים כדי לדון על נושא השונות, אבל לפי דעתי זה לא משהו שמגיע מתוך תוכנית הלימודים.
לשיעור בנושא רב-תרבותיות, אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא שצולם בבית ספר רעות בכרמיאל ומופיעים בו תלמידים המציגים פסיפס של תרבויות בצורה הומוריסטית.
סוגיית הרב-תרבותיות גרמה לי להרהר על מערכת החינוך שלנו. האם מדינת ישראל שנחשבת לאחת החברות המגוונות ביותר בעולם מטפלת בכל נושא השונות? האם בכיתות נערכים שיעורים המוקדשים לנושא השונות? האם למידה תרבותית זה לעשות פעם בשנה יום "מאכלי עמים" או שזה משהו שצריך להכניס לתוכנית הלימודים?
באנגליה, לדוגמא, מלמדים על תרבויות שונות כחלק מתוכנית הלימודים. זאת אומרת שצוות המורים מלמד על השנה האזרחית הסינית ועל חג החנוכה לא מפני שלומדים בכיתה תלמידים סיניים ותלמידים יהודיים אלא מפני שסוגיית הרב-תרבותיות הינה חלק מתוכנית הלימודים. בדרך זו, התלמידים לומדים לכבד אחד את השני, להכיר את הזהויות האחרות, להיות רגישים לשונים מהם ולגלות פתיחות והבנה.
האם קיימת תוכנית לימודים כזאת בישראל? אני מאמינה שהמורים מקדישים מספר שיעורים כדי לדון על נושא השונות, אבל לפי דעתי זה לא משהו שמגיע מתוך תוכנית הלימודים.
לשיעור בנושא רב-תרבותיות, אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא שצולם בבית ספר רעות בכרמיאל ומופיעים בו תלמידים המציגים פסיפס של תרבויות בצורה הומוריסטית.
תגובה 1:
גדול הסירטון !!!!!!!!!!!!!!!
הוסף רשומת תגובה