יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

על למידה והנאה

בפוסט הקודם התייחסתי לגורם ההנאה (צפייה בסרטונים) כעשוי לעודד תהליכי למידה בקרב התלמידים. בהקשר הזה נזכרתי בסיפור הבא הממחיש את יחסי הגומלין בין למידה והנאה (לקוח מתוך קומיקס הילדים "קאלווין והובס" של ביל ווטרסון).

קאלווין והובס (ילד בן חמש והנמר שלו) מבלים את חופשת הקיץ שלהם בהתרוצצויות בחוץ וכדרכם, מסתבכים בצרות. בזמן שהם משחקים בחוץ, הם נתקלים בנחש.
"האם הוא מסוכן? מה הוא אוכל?" , שואל קאלווין.
הובס מסתכל אליו במבט של חוסר אונים. שניהם לא בקיאים בנושא זוחלים. ואז הם מוצאים פתרון - הובס מביא ספר על נחשים. חמש דקות מאוחר יותר הם שוכבים על האדמה בשמש וקוראים את הספר כשלפתע קאלווין קופץ ואומר:
"אנחנו לא אמורים ללמוד שום דבר. זה קיץ".
הובס עונה: "אם אף אחד לא מכריח אותך, זה נחשב הנאה".

אז נכון שלמידה היא משימה לא קלה, אבל הטכנולוגיה יכולה לגרום לה להיות מהנה, וברגע שהתלמיד נהנה הוא מרגיש מחויבות ללמידה.

2 תגובות:

דורית כץ דרוקר אמר/ה...

מיכל,
נהינתי לקרוא. אכן- המשחק הוא גורם מזמן להתעניינות ולמידה.
דורית

דוד רצון אמר/ה...

שלום מיכל,

שמי דוד רצון מהקורס של גילה קורץ, "תקשוב ולמידה"
אכן, כייף יותר ללמוד כשנהנים. לכן כשמתאפשר צריך לחוד חידות בנושא השעור, להציג סרטונים, לשחק משחקים בנושא, וכל דבר שיעורר את התלמידים.
כמו בפרסומת " בשבילו זה דני, ובשבילך חלב...."