לאחרונה, התחלתי להטיל ספק ביעילותה של הלמידה השיתופית בקרב התלמידים שלי – תלמידי כיתות ה-ו. ההרגשה שלי קיבלה חיזוק מד"ר גילה קורץ שאמרה את המשפט הבא: "אולי מיהרנו לקדש את הלמידה השיתופית" בהסתמך על מחקר שהראה על הישגים טובים יותר בלמידה יחידנית.
אז מה גרם לי לערער על הלמידה השיתופית? הישגי התלמידים במבחנים – רובם קיבלו ציונים נמוכים גם התלמידים הטובים.
שלא יובן אחרת – אני מאמינה בלמידה השיתופית. אני פשוט חושבת שהתלמידים עדיין לא מבינים את חשיבותה. הם תופסים את הלמידה השיתופית כמשהו פיזי (יושבים ביחד וכל אחד עובד בנפרד), ולכן רוב השיחות ביניהם סובבות סביב חיי החברה שלהם ולא סביב הלמידה.
לאור התוצאות המאכזבות, אני תוהה אם הייתי צריכה לעודד את זה. אולי, אם הם היו עובדים לבד - התוצאות היו טובות יותר. אולי הייייתי צריכה להגביל את מספר התלמידים בקבוצה, ואולי קודם כל הייתי צריכה לעשות עבודת הכנה.
בכל אופן, מניסיוני, אני מאמינה שלמידה שיתופית יעילה תוכל להתקיים ברגע שהתלמידים יעברו שינוי תפיסתי בהבנת המונח הזה. אחרת אני לא רואה שום תועלת לתת לתלמידים לעבוד בצוות.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
3 תגובות:
מיכל,
הרעיון של למידה שיתופית הוא מצויין אך לדעתי לא כלמידה פיזית בקרב תלמידים צעירים שטרם התנסו בסוג למידה זה. תנסי תחילה לתת להם לערוך מסמך משותף או להגיב האחד לשני בפורום ואז לדעתי תופתעי מהתוצאות. אך גם כאן צריכה לעשות עבודת הכנה.
מיכל שלום,
שמי רוני צייגר ואני לומדת תקשוב ולמידה מנחת הקורס היא ד"ר גילה קורץ.
התחברתי מאוד למה שכתבת בבלוג על למידה שיתופית. התלמידים באמת רואים בלמידה שיתופית ראשית, משימה חברתית ואולי אחר-כך לימודית. כדי לגרום להם לא לסטות מהמטרה יש להגביל את המשימה למספר תלמידים מצומצם ולתת לכל תלמיד משימת משנה, כל-זאת, כדי לצמצם להם את ה"תופעות" החברתיות ולתת להם להתחבר למשימה שאני מעונינת שימלאו.
לי,
הרעיון שלך מצוין. כחלק מההכנה צריך אולי לנטרל את הקרבה הפיזית ביניהם. בדרך זו הם אולייתחילו להבין את היתרונות בלמידה שיתופית.
תודה על הרעיון.
הוסף רשומת תגובה