חומרי למידה פתוחים הם "חומרי למידה והוראה הזמינים באינטרנט באופן חופשי לכל אחד שמעוניין להשתמש בהם בין אם זה מרצה, סטודנט או לומד עצמאי. חומרי הלמידה הפתוחים כוללים קורסים, מודולים של למידה, תוכניות לימודים, הרצאות, משימות לבית, בחנים, פעילות מעבדתית, משחקים, סימולציות וכל חומר או כלי אחר המאפשר גישה לידע". (ויקיפדיה, 2010). היוזמה הזו של העלאת חומרים בעלי תוכן אקדמי החלה לראשונה באוניברסיטת מסצ'וסטס שבארצות הברית (MIT) במימונה של קרן פילנתרופית בשם William and Flora Hewlett Foundation. אנשי הקרן טענו שידע הינו "סחורה ציבורית וכי האינטרנט מספק הזדמנויות יוצאות דופן לכולם כדי לחלוק, להשתמש ולאחזר מידע" (מתוך דו"ח הקרן, 2007). היוזמה של MIT נתנה השראה למכללות אחרות בארה"ב ובחו"ל להצטרף לתנועה ולתרום את חומרי הלמידה שלהם. יש לציין שהאוניברסיטאות והמוסדות השונים אומנם מאפשרים גישה שווה לכולם להגיע לחומרי הלמידה האקדמיים שהם פיתחו, אבל הם אינם מעניקים ללומדים תארים.
הסוגיה הזו של פתיחת חומרים ברשת היא עניין מרתק שמעורר מספר שאלות. ראשית, מה מניע מוסדות יוקרתיים כמו MIT ו Yale להפיץ את התכנים לעיני כל ובחינם במיוחד כשאנו חיים בחברה שידע הוא כוח? האם השיקול נובע כולו ממניעים אידיאולוגים או שמא ממניעים כלכליים? האם חשיפת התכנים היא נתינה או אסטרטגיה שיווקית מבריקה שנועדה להעלות את המוניטין של האוניברסיטה וליצור יתרון תחרותי כדי למשוך כמה שיותר סטודנטים? שנית, האם הנגישות למידע מאפשרת ליחיד לרכוש את הידע? האם רישום לקורס פיסיקה או מתמטיקה, לדוגמא, מבטיח הצלחה במשימה? לדעתי, הלומד העצמאי צריך להיות בעל ידע בסיסי הקשור לתחום הקורס אחרת הוא עלול לא להבין את מטרות ותכני הקורס. בהיעדר הדרכה מקצועית מכוונת, הלומד צריך להיות בעל משמעת חזקה וכוח רצון רב כדי לצלוח קורסים אלה במיוחד לאור העובדה שהוא לא מקבל הכרה רשמית ללימודיו. כמו כן, אינטראקציה בין המרצים ללומדים אינה קיימת, כלומר, אם נתקלים בשאלה או רוצים לקבל הבהרות – אין למי לפנות.
בסופו של דבר, אני סבורה, שהמטרה של פתיחת חומרי למידה ברשת היא ליצור שיווין ביכולת ההגעה לידע ולתכנים באיכות גבוהה. מצד אחד, האוניברסיטאות וסגל המרצים נהנים מפרסום עולמי, אך מצד שני האוניברסיטאות משקיעות סכומים גדולים בפיתוחם של הקורסים ובהצגת התכנים שאנשי הסגל עמלו ופיתחו במגוון דרכים ללומד. בסופו של דבר, הלומד אולי לא יקבל תעודה מהאוניברסיטה אבל הוא יוכל להגיע ולרכוש את הידע הפתוח בפניו.
הסוגיה הזו של פתיחת חומרים ברשת היא עניין מרתק שמעורר מספר שאלות. ראשית, מה מניע מוסדות יוקרתיים כמו MIT ו Yale להפיץ את התכנים לעיני כל ובחינם במיוחד כשאנו חיים בחברה שידע הוא כוח? האם השיקול נובע כולו ממניעים אידיאולוגים או שמא ממניעים כלכליים? האם חשיפת התכנים היא נתינה או אסטרטגיה שיווקית מבריקה שנועדה להעלות את המוניטין של האוניברסיטה וליצור יתרון תחרותי כדי למשוך כמה שיותר סטודנטים? שנית, האם הנגישות למידע מאפשרת ליחיד לרכוש את הידע? האם רישום לקורס פיסיקה או מתמטיקה, לדוגמא, מבטיח הצלחה במשימה? לדעתי, הלומד העצמאי צריך להיות בעל ידע בסיסי הקשור לתחום הקורס אחרת הוא עלול לא להבין את מטרות ותכני הקורס. בהיעדר הדרכה מקצועית מכוונת, הלומד צריך להיות בעל משמעת חזקה וכוח רצון רב כדי לצלוח קורסים אלה במיוחד לאור העובדה שהוא לא מקבל הכרה רשמית ללימודיו. כמו כן, אינטראקציה בין המרצים ללומדים אינה קיימת, כלומר, אם נתקלים בשאלה או רוצים לקבל הבהרות – אין למי לפנות.
בסופו של דבר, אני סבורה, שהמטרה של פתיחת חומרי למידה ברשת היא ליצור שיווין ביכולת ההגעה לידע ולתכנים באיכות גבוהה. מצד אחד, האוניברסיטאות וסגל המרצים נהנים מפרסום עולמי, אך מצד שני האוניברסיטאות משקיעות סכומים גדולים בפיתוחם של הקורסים ובהצגת התכנים שאנשי הסגל עמלו ופיתחו במגוון דרכים ללומד. בסופו של דבר, הלומד אולי לא יקבל תעודה מהאוניברסיטה אבל הוא יוכל להגיע ולרכוש את הידע הפתוח בפניו.
4 תגובות:
מיכל,
קראתי בעניין את הפוסט שכתבת, אני סבורה שבזכות הנגישות לחומרי הלמידה הפתוחים, יותר אנשים שאין ביכולתם מסיבות שונות, זוכים לרכוש ידע והשכלה, אך שוב אנו רואים מה רבה חשיבותה של האיטראקציה בין המרצה לסטודנט.
דורית
למיכל,
פתיחת חומרי למידה אוניברסיטאים, לדעתי היא מבורכת ויותר מכך, היא נותנת דוגמה גם למוסדות חינוך קטנים יותר כמו: בתי ספר ותיכונים ללכת בעיקבותהם ולאפשר גם למורים וגם לתלמידים גישה חופשית למידע וידע.
לי באופן אישי מאד מוצא חן הרעיון של חשיפה לקורסים שונים ולהכנס למאגרי מידע שונים אך במסגרת תחום הלימוד שלי. אני בספק אם ניתן ללמוד ולהבין את חומר הלימוד ע"י קורס וירטואלי, בלי יכולת לשאול את המרצה ומבלי אינטרקציה עם שאר הסטודנטים ובעיקר מבלי לקבל פידבקים ותעודה.
מיכל שלום,
שמי אסנת הרוש ואני סטודנטית לתואר שני "במינהל וארגון בחינוך",אני מגיבה לבלוג שלך מכיוון שקיבלתי משימה בקורס "תקשוב ולמידה", אצל גילה קורץ. קראתי את הכתבה על "חומרי למידה פתוחים" וברצוני להתייחס לנאמר.
מצד אחד החשיפה של חומרי הלמידה באינטרנט לכלל האנשים הינה מספקת הזדמנויות לכולם,לדעת,להכיר וללמוד נושאים שונים ומגוונים,ובכך להעשיר את עולם התוכן שלהם,אולם מצד שני במידה ויתעוררו קשיים/אי הבנות לגבי אותם חומרים אין מענה למי ניתן לפנות.
לפיכך אני רואה בפרסום כדרך מסויימת לגירוי התעניינות אצל האנשים בתחומים מסויימים על מנת לעודדם ללמוד אצל המפרסמים.
למיכל סיון שלום,
שמי שרית כץ,אני כותבת בבלוג מכיוון שהתבקשתי להגיש תגובה בבלוג בקורס תקשוב ולמידה אצל גילה קורץ.
לפתיחות חומרי למידה משמעות ויידע נעלה המאפשרת לכל אדם לרכוש ידע זמין ללא נסיעה לאוניברסיטה ולשלם סכומי עתק אשר לא מאפשרים לכל אדם ללמוד.
היבט נוסף ללמידה המתווכת יש עומק,משמעות,חוויתיות, דיונים המשתפים אמוציונליות שמשאירים עומק רב ללמידה.לדעתי לא ניתן לוותר על העולם של מרצה וסטודנטים,יש בכך סכנה שהתקשורת עם העולם תהיה דרך תקשוב בלבד!מאבדים את האנושיות התקשורתית וביחד עם זאת חשוב לאפשר חומרי למידה פתוחים.
הוסף רשומת תגובה