"חנוך הנער על פי מוחו"

במשך שנים ניסו פילוסופים ופסיכולוגים רבים להסביר כיצד מתרחשת למידה. בעוד שבעבר החוקרים ביססו את תיאוריות הלמידה על פי תצפיות על ההתנהגות הגלויה, כיום בעשור האחרון חוקרים מתמקדים בתהליכי למידה המתרחשים בתוך הקופסה השחורה - המוח.
בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של ד"ר נטע נוצר, צפינו בסרטון שבו מופיע פרופסור עידן שגב העומד בראש המרכז הבין תחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור שגב אחראי על פרויקט בניית מודל מתמטי להבנת תהליכי עיבוד מידע במוח. המוח, הוא מסביר, הינו אוסף של תאי עצב המורכב מרשתות – רשתות של קשרים וחיבורים המשתנים כל הזמן. אם נצליח להבין את ההקשרים שיוצרות הרשתות, נוכל להבין כיצד רשתות עצבים מייצרות התנהגויות שונות כמו תנועה, תפיסה, מחשבה, יצירה וכדומה. אם נצליח להבין את מבנה המוח נוכל אולי להבין איך נוצרת למידה.


בזמן צפייה בסרטון, תהיתי לגבי ההשלכות של חקר המוח על הלמידה. אם המידע במוח מאוחסן על רשת של קשרים וחיבורים, זה אומר שיש ללמד בהקשרים שונים ולא להתמקד בקשר אחד מסוים. לכן, עלינו המורים לאתגר יותר את התלמידים כי ככל שהתלמידים יתמודדו עם בעיות מורכבות יותר, מערכת הקשרים שתיווצר במוח תהייה מגוונת יותר. בנוסף, תהיתי לגבי הדרך שבה אנו מלמדים כיום. הייתכן והיא מוטעית? הייתכן שאנחנו בעצם משבשים את החשיבה של התלמידים? הרי יכול להיות שאנחנו לא מדברים באותה "שפה" חדשה שתואמת את מבנה המוח.
לסיום, אני תוהה עד כמה המורים מעודכנים בתיאוריה החדשה. מורים חייבים להיות חשופים לגבי ממצאי המחקר על המוח והקשר ללמידה. בעזרת התגלית החדשה מורים לדוגמא, יוכלו לפתח אסטרטגיות למידה ולבנות תוכניות לימוד בהתאם.אין ספק שהמחקר בתחום המוח ישפיע בעתיד על האופן שבו אנו מלמדים ותלמידים לומדים.